רופאים ומומחים שמחוץ לצוותי היועצים למשרד הבריאות והממשלה ושרי קבינט הקורונה קוראים הבוקר "לשנות בדרכי ההתמודדות עם המגיפה" ולגוון יותר בקולות המייעצים. חלקם טוענים ש"בחינת התנהלות משרד הבריאות בימים האחרונים מעלה תחושה של היסטריה ואיבוד עשתונות כאשר החלטות משתנות לפני שהוחל במימושן - מה שפוגע באמון הציבור", כך מדווח הבוקר (ה') אדריאן פילוט ב"כלכליסט". הביקורת היא גם בעקבות ההצעות על אפשרות לסגר בחגי תשרי והרחבת מתווה התו הירוק.
עוד בעניין דומה
פרופ' עמוס אדלר מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב, טוען: "סגר איננו אמצעי יעיל להפחתת התחלואה. הגל הנוכחי יחלוף מעצמו ללא קשר להתערבות אגרסיבית מצד הממשלה. בהנחה שלחיסון יעילות משמעותית, נוכל לצפות ששיעור התמותה יהיה נמוך ביחס לגלים הקודמים, כפי שנראה כעת בבריטניה".
פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה במחוז ירושלים ב"כללית", מביא לדוגמה את שוודיה ובריטניה שבחרו לנסות ולחיות לצד הקורונה - "בריטניה סבלה מגל רביעי משמעותי של הדבקה שהולך ונעלם עתה ללא הגבלות מיוחדות. התחלואה החדשה שם נמוכה ב-40% לעומת השיא לפני כשבועיים-שלושה והעלייה בתמותה ובאשפוזים קטנה מאוד. הבריטים מעריכים את התמותה בקרב חולי הקורונה ב-0.1% לעומת 1%-2% בגלים הקודמים. אוכלוסיית בריטניה מבוגרת מאיתנו, כך שאצלנו זה יהיה כנראה פחות. השוודים, שלא ביצעו אף סגר, מצויים כרגע בתחלואה קטנה ביותר - 300-400 מקרים ליום. אוכלוסיית שוודיה גדולה מישראל ב-10% וזקנה הרבה יותר מאיתנו. התמותה מקורונה, למרות חוסר ההגבלות, אפסית, אולי מקרה אחד חדש ביום".
יש לציין שמול עמדות אלו והנתונים שמציגים המבקרים, מומחים אחרים סבורים שאין כלל מקום להשוואות בין ישראל לבריטניה וגם לשוודיה.
פרופ' שושי אלטוביה, מומחית במיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית מבית הספר לרפואה בהדסה, סבורה שהנתונים הנוכחיים לא בהכרח מובילים למסקנה שיש להגיע לסגר ובטח שלא את האימה שמטילים על הציבור בימים האחרונים. "הדלתא כנראה מדביק יותר, אבל גם פחות קטלני. החיסון איננו מגן מפני הדבקה בדלתא, אבל מגן על האוכלוסיה המחוסנת מפני מחלה קשה. מי שמגיע לאשפוז מחלים מהר יותר. אופן מדידת החולים במצב קשה בארץ הוא לפי פחות מ-93% סטורציה בעוד שבעולם הקריטריון להגדרת חולה קשה - מתחת ל-90%".
שלושת המומחים סבורים שהדרך לפתרון המשבר הנוכחי בחשיבה יותר הגיונית: השקעה מאסיבית במערכות הבריאות ובחינוך במקום בסגר; הרחבת הטיפול בקהילה, שיפור במערכות האוורור בבתי הספר. פרופ' להד ופרופ' אלטוביה קוראים לפתיחת מערך ההחלטות לציבור, כמו בארה״ב, בשקיפות מלאה; להתייעץ עם מערך מקצועי מגוון יותר שאמון על תחומים שונים ולהתחדש בצוות היועצים כדי לאפשר הצגת דעות אחרות. למרות חילופי הממשלה, הם טוענים, צוות היועצים לא השתנה ולא הובאו רעיונות חדשים. "אנחנו קצת שבויים באותה קונספציה כמו בגל הראשון", טוענת פרופ' אלטוביה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
